ביום 3/1/2011 הציג משרד התחבורה את תוכנית משרדו למאבק בתאונות הדרכים. התוכנית אושרה בוועדת השרים לענייני בטיחות בדרכים, והיא כוללת, בין היתר:
· הרחבת השימוש בפסילות רישיון לתקופה של עד 90 יום.
· הטלת עונשי מאסר בפועל על נהגים שביצעו עבירות חמורות, והארכת תקופות הפסילה של נהגים שיכורים.
· הכפלת הקנס עד פי 5 במקרה של נהג שבחר במקום להישפט במקום לשלם ברירת קנס והורשע במשפט.
פסילות רישיון והשבתת רכב
יורחבו סמכויות קציני משטרה לפסול את רישיונם של נהגים, לתקופה של עד 90 יום.
יורחבו העבירות אשר בגינן ניתן לפסול רישיון לתקופה של 30 יום.
יורחב השימוש בהשבתה מנהלית של כלי רכב, והיא תוחל על עבירות נוספות: נהיגה עם רישיון ש"הותלה" על-ידי משרד הבריאות בגלל בעיות בריאות, עקיפה מסוכנת, עקיפה בשדה ראיה מוגבל, נהיגה בריונית, ונהיגה ללא רישיון במשך יותר מ-12 חודשים.
עבירות נוספות שבגינן אפשר לפסול רישיון ל-30 יום:
- עקיפה בשדה ראיה חסום או מוגבל.
- עקיפה על-גבי מעבר חצייה שגרמה סיכון להולכי רגל.
- עקיפה בצומת שגרמה סיכון לעוברי דרך (נהגים אחרים או הולכי רגל).
- פניית פרסה במקום אסור שגרמה סיכון לעוברי דרך.
פסילה מנהלית ל-60 יום:
- שכרות ברמה הגבוהה פי 2.5 או יותר מהרף החוקי.
- נהיגה במהירות העולה ב-65 קמ"ש או יותר על המהירות המותרת בכביש בין-עירוני, או במהירות העולה ב-55 קמ"ש או יותר בכביש עירוני.
- חציית פסי רכבת כאשר המחסום יורד או כאשר רכבת מתקרבת.
- עבירות חמורות שביצע נהג חדש, כמו למשל מהירות מופרזת (מעל ברירת-משפט), שכרות, עקיפה מסוכנת. ונהיגה פרועה ובריונית.
פסילה מנהלית ל-90 יום:
- הפקרה ("פגע וברח"). עד היום לא הייתה פסילה מנהלית לעבירה זו.
- גרימת תאונת דרכים, גם ללא נפגעים, כאשר לנסיבות האירוע מתווספות אחת או יותר מהעבירות הבאות: שכרות, עקיפה מסוכנת, משקל עודף, חציית פסי רכבת בניגוד לחוק, ונהיגה פראית או בריונית.
עונשי מאסר בפועל לפסולי נהיגה
על-פי דו"ח של מבקר המדינה לשנת 2009, מספר הנהגים שנוהגים ללא רישיון נאמד בעשרות אלפים, כאשר אחת הסיבות לכך היא חוסר-תיאום בין משרד התחבורה, משטרת ישראל ומערכת בתי המשפט.
על-מנת לפתור את הבעיה, תגביר המשטרה את האכיפה נגד אותם "פסולי נהיגה" שממשיכים לנהוג. כאשר נהג נעצר ונמצא כי רישיונו אינו בתוקף, ישקול השוטר לעצור אותו. במקרים שבהם אותו נהג היה מעורב בתאונה או ביצע עבירה חמורה נוספת, תישקל הגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים.
"פגיעה ממשית בזכויות נאשמים"
הרתעת נהגים מהגשת בקשות להישפט בעבירות מסוג "ברירת-קנס". נהג המבקש להישפט יפקיד מראש - כתנאי להגשת הבקשה - פיקדון בגובה הקנס הקבוע בחוק לעבירה אותה ביצע. אם יורשע הנהג ויתברר כי הבקשה להישפט הוגשה מטעמי סרק - הפיקדון יחולט, והקנס יוכפל עד פי 5 מהקנס המקורי.
שיכורים יותר, שיכורים פחות
יונהג "מדרג ענישה" לעבירת נהיגה בשכרות: בתי משפט יוכלו להקל עם מי שייתפס כאשר בדמו רמה נמוכה יחסית של אלכוהול. כיום, עונש המינימום לכל מי שנתפס בזמן נהיגה בשכרות הוא 24 חודשים, ללא תלות ברמת השכרות. לאחר יישום מדרג הענישה, תינתן לשופטים אפשרות להטיל עונשי פסילה קצרים יותר, של 10 ו-12 חודשים. מנגד, בנסיבות מחמירות יוטלו עונשים גבוהים משמעותית - פסילה לתקופה של שלוש ואף ארבע שנים.
ה"מרכז לטיפול בפסילות ושירות לנהג" יעקוב אחרי יישום תוכנית משרד התעבורה להחמרת הענישה בגין עבירות תנועה ויעדכן את הציבור.
זיכוי מנהיגה בשכרות
כנגד נהג הוגש כתב אישום כי סירב לבצע בדיקת דם לצורך קביעה אם הוא שכור או לא למרות שהוסברה לו משמעות הסירוב.
לא היתה מחלוקת שהנהג נעצר לבדיקה אקראית, נתבקש לבצע בדיקת נשיפה, כשל בביצוע הבדיקה מסיבות אוביקטיביות, לאחר שכשל בביצוע הבדיקה נתבקש לבצע בדיקת דם, וסירב לביצוע הבדיקה מפני שטען שהוא פוחד ממחטים.
המחלוקת היתה האם הוסברה לנאשם כראוי משמעות הסירוב ואם ניתן להגדיר את התנהגותו כסירוב לבצע בדיקת דם.
לטענת המשטרה הובהרה לנהג משמעות הסירוב לביצוע בדיקת דם, הנהג ידע שהוא חייב לבצע בדיקת דם וגם על סמך תגובתו ניתן להסיק זאת. קבלת טענת הנהג כי הוא מפחד ממחטים למעשה תיצור מצב בו אנשים שאינם מסוגלים לנשוף ומפחדים ממחטים לא ניתן יהיה לבדוק אם הם שכורים.
הנהג טען שכלל לא היתה סמכות למשטרה לדרוש בדיקת דם, זאת לאור מבחן המאפיינים התקין שעבר. לטענת הנהג, ריח אלכוהול אינו מהווה חשד מספיק לצורך ביצוע בדיקת דם והיתה חובה על המשטרה לבצע לפחות בדיקת נשיפון קודם לכן כדי לקבל אינידקציה כלשהי לכמות האלכוהול בדמו. בנוסף טען הנהג שלא הובהרה לו משמעות הסירוב ביצוע בדיקת דם.
בית המשפט קבע:
· נהג שאינו מסוגל לנשוף ומפחד ממחטים חייב לבצע את בדיקת הדם ולהתגבר על פחדו ממחטים, שכן קבלת טענה מעין זו למעשה תמנע בדיקת שכרות של נהגים המתקשים בנשיפה ומפחדים ממחטים.
· הנהג הבין וידע כי עליו לבצע בדיקת דם שאם לא כן, לא היה מעלה את טענתו כי הוא מפחד ממחטים.
· עפ"י החוק, כדי לבצע בדיקת דם חייב להיות חשד סביר כי הנהג שכור. במקרה דנן החשד לא היה ברמה הנדרשת כדי לדרוש מן הנאשם לבצע בדיקת דם. זאת מן הנימוקים הבאים:
א. הנהג נעצר עקב בדיקה אקראית ולא עקב נהיגה מסוכנת.
ב. בדיקת המאפיינים של הנאשם היתה תקינה לחלוטין.
ג. האינדקציה היחידה לשכרות היתה ריח אלכוהול ועיניים אדומות.
ד. הנהג היה חולה באותה העת, לקח אנטיביוטיקה, כך שבהחלט העיניים האדומות יכולה לנבוע ממחלתו בלי קשר לשתיית אלכוהול.
ה. לא בוצעה לנאשם בדיקת נשיפון.
בית המשפט קבע כי כאשר האינדיקציות לשכרות הן אלה המתוארות לעיל, יש חובה לבצע לפחות בדיקת נשיפון כדי לקבל אינדיקציה על רמת האלכוהול בדמו של הנאשם בטרם מבקשים לבצע בדיקה חודרנית כגון בדיקת דם, במיוחד לאור טענת הנהג שהוא מפחד ממחטים.
תת (ת"א) 35331/07 מ"י נ' מימון אליהו
השוטר העיד כי קלט באמצעות הממל"ז את הנהג נוסע במהירות של 121 קמ"ש ממרחק של 227.9 מ'. עפ"י הנוהל הפחית השוטר חמישה קמ"ש מהמהירות שנמדדה ועל כך נרשם הדוח על 116 קמ"ש.
הנהג העיד כי במועד הארוע נהג את רכבו בסביבות המהירות המותרת של 90 קמ"ש, על כן כפר בעובדות שיוחסו לו בכתב האישום.
בית המשפט זיכה את הנהג מחמת הספק.
השוטר העיד המשפט כי כשהפעיל את הממל"ז היה מחוץ לניידת שהיתה אנכית לכביש במרחק מטר משפת הכביש. בדוח המקורי, כתב השוטר כי היה מחוץ לניידת והפעיל ממל"ז מצד הניידת כאשר הוא כורע מצד קידמי של הרכב והרכב אנכי לכביש.
הנהג כפר שנעשה במהירות במפורטת בכתב האישום. בעת שנעצר, צילם הנהג את הניידת והגיש את הצילומים לבית המשפט. עפ"י אותם צילומים נראתה הניידת אנכית לכביש אולם לא במרחק של מטר משפת הכביש אלא הרבה פחות מכך.
מוסר השכל ממקרה זה: הנהג במקרה זה גילה תושיה רבה כשצילם את הניידת מיד כשנעצר. הצילומים הראו שהניידת עמדה קרוב מאוד לכביש, בניגוד לטענת השוטר והעמיד בספק את טענתו שהפעיל את הממל"ז תוך שהוא כורע מהצד הקדמי של הרכב. מקרה זה ממחיש כמה חשוב וקריטי לנתח את העובדות הסובבות את האופן בו הפעיל השוטר את הממל"ז.
תת 8404/07 מ"י נ' גאבר מוחמד
אי עצירה לפני מעבר חציה
כנגד נהג הוגש כתב אישום לפיו עקף רכב אחר אשר עמד לפני מעבר חצייה על מנת לאפשר להולכי רגל לחצות את המעבר – מצב בו נתקלים נהגים כמעט בכל יום.
הנהג נהג בכביש דו מסלולי והגיע לצומת. באותה עת, רכב אשר היה בנתיב הימני עצר לפני מעבר חצייה. הנהג הנאשם עקף את הרכב מבלי לעצור לפני מעבר החצייה ולאפשר להולכי הרגל להשלים את חצייתם בבטחה.
הנהג טען שהשוטרת הורתה לו לעצור עוד לפני שהגיע לרכב האחר שעצר במעבר החצייה. לטענתו, הוא נסע בנתיב הימני במהירות של 30-40 קמ"ש ולאחר שהשוטרת סימנה לו לעצור הוא האט ועצר ליד המדרכה לאחר מעבר החצייה. הנאשם הוסיף כי הוא לא ביצע עקיפה היות ולא עבר מנתיב נסיעה אחד לנתיב נסיעה אחר.
בית המשפט זכה את הנהג מחמת הספק היות והנהג טען שנסע בנתיב הימני בעוד שבדו"ח המשטרה רשום שהוא נסע בנתיב השמאלי. בנוסף לקח בית המשפט בחשבון את טענת הנהג, אותה הוא לא העלה במועד האירוע אלא רק במשפט, לפיה השוטרת הורתה לו לעצור עוד בטרם הגיע למעבר החצייה, כשהיא עצמה ניגשה ועמדה על מעבר החצייה. בית המשפט קבע כי השוטרת לא ציינה בדו"ח שנוכח העובדה שרכבו של הנאשם חצה את המעבר, נאלצו הולכי הרגל לעמוד על מעבר החצייה ודבר זה נזקף לטובתו של הנהג הנאשם.
מוסר השכל ממקרה זה: חשוב תמיד לבדוק היטב מה כתוב בדוח המשטרה ולקרוא את הדוח מיד לאחר כתיבתו ע"י השוטר. חשוב מאוד לדבוק בגרסה אחת בעת קבלת הדוח ובעת המשפט. במקרה זה טענתו של הנהג שנהג בנתיב אחר ממה שכתוב בדוח המשטרה היווה מרכיב חשוב בזיכי הנהג מחמת הספק.
תת 30019/08 מ"י נ' בן ארי נועם
המשטרה אינה רשאית להחרים לתקופה בלתי קצובה טרקטורונים לפני הגשת כתב אישום
בית הדין לתעבורה בירושלים קבע כי משטרת ישראל אינהרשאית להחרים טרקטורונים של נהגים משתוללים, ולתפוס אותם לתקופה בלתי קצובה בטרםהוכן כתב אישום, ובטרם ניתן לנאשמים לטעון את טענותיהם לפני בית הדין.
עובדות המקרה:
המשטרה תפסה טרקטורון לאחר שנהגו נתפס ללא מסגרת בטיחות, ללא לוחית זיהוי, וללא ביטוח תקף. הנהג טען כי מדובר בטרקטורון של אביו המוחזק ככלי חקלאי לצורך עבודה. עוד טען כי הסיר את לוחית הרישוי כדי לאפשר מעבר קל יותר של הטרקטורון בכרם.
המשטרה טענה כי עפ"י הדין יש לשוטר סמכות לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.
בית הדין קבע כי פקודת התעבורה אינה מאפשרת השבתת כלי רכב בגין העבירות בהן נאשם הנהג.
בית הדין דחה את טענת המשטרה שתפיסת טרקטורונים הינה האמצעי היחיד למנוע את תופעת השתוללות נהגי הטרקטורונים.
בית הדין קבע כי גם אם כוונת פעולתה של המשטרה בתפיסת הטרקטורונים היא טובה, עליה לפעול בהתאם לחוק הקיים, ולא לעשות נוהג לעצמה. לפיכך נקבע, כי המשטרה תחזיר לאלתר את הטרקטורון לנהג, ואף תפצה אותו ב- 2,000 ש"ח עבור הנזק וההוצאות שנגרמו לו.
ב"ש 931/09 מידד דוד נ' מ"י
נהג זוכה במחוזי בגלל שגזר הדין שקיבל בבית הדין לא היה מנומק
בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל עונש מאסר שנגזר על נהג שנהג בעת שהיה בפסילה כיוון שגזר הדין לא נומק כדבעי.
הנהג הורשע בבית הדין לתעבורה בעבירות שלנהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא ביטוח. בית הדין קבע שיש לתת לנהג עונש מרתיע ופסק לו, בין היתר, 5 ימי מאסר בפועל.
המחוזי קבע שהנסיבות האישיות של הנהג לא נשקלו ופסק דינו של בית הדין לקוני הקובע שלכל עבירה בפסילה יש לתת מאסר בפועל, ללא התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם.
המחוזי קבע כי אמנם לעיתים רשאי בית הדין להסתפק בהנמקה קצרה ותמציתית, אך ישנם מקרים שהנמקה כזו אינה מספקת, במיוחד כאשר גוזר בית הדין עונש מאסר על נאשם.
המחוזי ביטל את עונש המאסר.
ע"פ 2765/08 יונס אבו שלבק נ' מ"י
כל הזכויות שמורות ל"מרכז לטיפול בפסילות ושירות לנהג"
טל ישיר: 054-7506064 פקס: 03-6131616 דוא"ל: center@psila.net
התוכן באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי יש להתיעץ עם עורך דין לתעבורה